ספרות זה הקו‪ל‬ BGU Radio

מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק?

 

בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל חולייהָ השונים של החברה הישראלית. ביקשנו להבין ביחד כיצד אפשר לכתוב סיפור לאומי גדול מתוך הסיפור המשפחתי הקטן, ומדוע יש בניסיון אפשרות לתפיסת מציאות חדשה ומפוכחת יותר שתאפשר לנו להיות עיוורים פחות.

 תודה רבה ליניב איצקוביץ׳ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.

תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר?



בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר, המבעית, המצחיק שגלום בהמנון הלאומי, במילון ובשפה העברית. 

דיברנו גם על אילוצים בכתיבת שירה כדרך לצאת מעצמך, על היכולת לזוז בתוך טקסט מבלי לעבור קודם דרך העצמי, על זהות כחומר, על מפגשים עם אחרים כזהות, על חיים מתוך זיקה, בתוך רקמה, ועל הקשר של כל זה לדרך שעוברת בין השירה הלירית להייקו לשירה המושגית ובחזרה ללירית, בתוך השאלה הנצחית מזשיר ומזושירה.



תודה רבה לאלכס בן ארי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל?

בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם.

תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 



תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים?

 

בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה היחס לגבר בתוך כל זה. דיברנו על האהבה הרומנטית כתופעה תרבותית ועל הציפיות שלנו ממנה. וגם על האהבה האחרת – לחברוֹת, לאומנות, לחוויות מקריות שמזדמנות בדרכנו – על האהבה שתמיד ישְׁנה. 

 

תודה רבה לאלונה קמחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה ליזהר אשדות על העזרה בתפעול האולפן הנייד.

תחקיר, עריכה והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה טכנית: ד״ר תמר סתר.

מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים? 

 

בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות מאלפת ועל ספרות כחירות. על החיוניות של חירות התנועה בין השכל והרחם כפי שהם נתפסים בשיח הפמיניסטי, על האפשרות לתקן מערכות יחסים ועל סופים טובים.

 

תודה רבה למרית בן ישראל על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי המציאות המתוארת בסיפור הקצר ״המלשין״ של דוד שיץ? מהן הנחות המוצא של הסופר שיצרו אותה? האם יצירה ספרותית בעלת תכנים מאיימים יכולה להעניק דווקא חירות אישית? האם אפשר להמנע מפונדמנטליזם דרך קריאה בספרות, ומה מקומם של רגשות קשים שעולים בנו כשאנו קוראות יצירות ספרותיות? כיצד אפשר לרתום אותם להעמקת הפרשנות הספרותית?
 
בפרק 27 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפסקת פודקאסט נראטיבי״ את מנחת הקורס תמר סתר, ושאלו שאלות על סיפור קצר וגנוז. השיחה עסקה בשאלות של מתן עדות בעולם שלאחר השואה, בייצוג של אונס ודימויים נוצריים, בכתיבה גברית, ובתיאור תודעה מאוימת בסיפור קצר בן כמה עמודים, והקשר בין עיצובה בסיפור ובין משפט זדורוב ומחאת חורף 2023 בישראל.
 
תודה רבה למיקה שיינוק קרטן, נועם מצרי, אורי שגב, רומי לובובסקי ונועה אשל-ביאלר על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.