שיעורי הרב אליעזר קשתיא‪ל‬ קוראים נבון

הרב קשתיאל לרח סיון התשפד - מלחמתה של תורה - תיקון העולם

השבת נתחיל חומש במדבר. מתחילים אותו באווירה צבאית. כל יוצא צבא.
גם כשהארון נוסע יש אוירה כזו. קומה ה' ויפוצו אויבך...
כשהתורה יוצאת לעולם היא באה לעשות מהפכה, לעקור את הרשע מהשורש. לבנות מחדש. יש מימד של מלחמה.

ר' צדוק אומר שחודש ניסן כנגד האות ז', כלי נשק.

תורה באה לעולם יש מלחמה בעולם. יש תסיסה. יצר הרע מבין שיש טלטלה.
גם הלוחמים מבינים. יש מלחמה רוחנית התורה מביאה שינויים גדולים.

המלחמה העיקרית היא בעולם הרוחני. ככל שאנו מחדדים את הרצון ומרוממים את השאיפות.

כתרי האותיות 'זיוני האותיות' בספר תורה הם הכוונות שבאותיות. מלחמתה של תורה זוהי המהות שבתורה, הכתר שבתורה, כתרי האותיות.
לקראת שבועות מגיעים לעשות מלחמה. גם בקציר שקורה בתקופה הזו מגיעים בחרבות להילחם בתבואה. כל פעולות הדיש, הכנת הלחם זה מאבק, עמל. ואחר כך מביאים למקדש.

מטרת התורה לזכך אותנו ולקדש אותנו. בעלי הסוד אומרים שככל שאדם עמל ולומד בצורה עיונית זה יותר מזכך אותו.התורה נכנסת לקרבו.

הטז פוסק שבברכת התורה יכוון על עסק תורה בעיון. זה עיקר מצוות לימוד תורה. זה מה שמזכך את אישיות האדם. הקליפות זזות הצידה, הקש מנופה וכך מביאים את התבואה או את עצמנו למקדש.

אם כן במעמד הר סיני יש התרחשות מרעידה. ויחרד. המדרש אומר כל אומות העולם פחדו ורצו לבלעם הרשע מה קורה לעולם? ובלעם מרגיע זה הכל התורה. זה המוקד לרעש בעולם.

כל מטרת התורה זה לעשות בסוף שלום, להתמקד בפנימיות, לזרוק את הרע. שלום.

האות של חודש סיון זה הזיין,החרב. הרב אומר שהתגים זיוני האותיות לוחמים את מלחמתם. עומדים במלוא גבורתם ורק העין הצופה מרחוק כמו של רבי עקיבא יכולה לדרוש אותם ואת משמעותם. מלחמה נגד הכוח המפרק את הבניין.

אלה זמנים מיוחדים זמני רצון להקדיש ללימוד התורה.

.

.

הרב קשתיאל לפרשת בחוקותי - *ההיאחזות בכל חלקי ארצנו - היא המולידה לעם ישראל כוחות*:
אחת הקללות הקשות ביותר בפרשת השבוע היא לא רק הקללות החומריות של ריב או מגפה חנקין גופניים, אלא דווקא בקלילות הנפשיות: והבאתי מורך בלבבם (פחד) ונסו ואין רודף. מצב נפשי של אימה ופחד. וכשלו איש באחיו ואין רודף. ואין לכם תקומה!
שיתוק נפשי של חרדות ובהלות.
מאיפה נובע?
לעומת תחילת הפרשה כתוב בברכות: ואולך אתכם קוממיות - קומה זקופה. ביטחון, חוסר פחד.
עם ישראל שונה מכל העמים - היכולת הנפשית שלנו מגיע מהקשר לארץ ישראל.
כשאנחנו בארצנו - היא מקנה לנו את החוסן הנפשי.
לא רק חומר, אלא נותנת לנו גם נפש.
בלי הארץ אין לנו כוחות נפשיים.
ותוליכנו קוממיות לארצנו- ותוליכנו קוממיות בארצנו.
הארץ קשורה בנימין נפשנו.
בתולדות ישראל, כל כך מהר כבר עם ישראל מתודעת ומנטליות של רדיפות בגלות לעם שמסוגל להילחם ולעמוד על שלו.
כל כך מהר - בזכות ארץ ישראל.
ארץ ישראל לא רק ארץ שאפשר לדון עליה במבט חומרי.
כל חלק שבה - נידון גם מהצד הנפשי.
חושבים בטעות שאם נאחז באיזה חלק של עם ישראל זה יוליד קושי בהתמודדות - אך בדיוק ההיפך
כך גם היה במרגלים.
יעקב ובניו מגיעים לארץ ישראל. ומגיעים שני ילדים ומטילים חתתם על שכם ועל כל עמי הסביבה.
כל זאת מיד אחרי המסכנות של הצילני נא ופן היכני אם על בנים.
אותם בנים - מפלא הארץ המצמיחה ''גיבורים'' - מדרש רבה: וראיתם את הארץ מה היא - ''יש ארץ מגדלת גיבורים.
אפילו אילני סרק עתידים לתת פירות בארץ ישראל.
כן 'אנשי סרק'...
כמה אנו צריכים לדעת שהרבה בזכות הארץ - ועלינו לדבוק בה ולאהוב אותה.
לא אנחנו צריכים להתאמץ להחזיק בה - היא מחזיקה בנו!
כל חלק מארץ ישראל.
היא מעיין של עוצמות רוחניות ונפשיות!
היה מנהיג מדיני שהיתה לו דילמה וויתר על חלק מארץ ישראל כי ''עשה חשבון שנרוויח כך כלכלית'' - ודאי שזה הבל הבלים - כי רק ממנה ברכתנו!
ורק כי הם בארץ אויביהם - מורך בלבבם.
ולכן הסיומת כשהקב''ה רוצה לבשר על התקווה: וזכרתי בריתי אברהם...והארץ אזכור - על ידיה יקום העם לתחיה.
ומדגיש הרמב''ן: זה הדדי - גם הארץ לא מצליחה לתת פירות כשעם ישראל לא בה.
בסיום ספר ויקרא: דיני מעשר שני וקדושת ארץ ישראל. וברש''י: הפירות בארץ ישראל - יש בהם קדושה, הם משולחנו של הקב''ה.
ואחרי דינים אלו נולדים געגועים לארץ ישראל ומתחיל ספר במדבר - מתחילים ללכת אל הארץ, ומיד גם נולד צבא של עם ישראל.
רואים היום (במלחמת 'חרבות ברזל') את גבורת הנערים, הבחורים הצעירים (החיילים). מלאים עוצמה ומנהיגות. מכח הארץ!
בזכות דבקותנו בארץ - יצמחו לנו עוד הרבה כוחות.
ועלינו לסלק את כל המטמאים את ארצנו.
ונטעתים על אדמתם. י

.

.